לאחרונה פגשתי אישה מיוחדת, שבחרה לתרום כליה מרצון לאישה אחרת אותה לא הכירה. בעודה מתאוששת מהניתוח, היא גילתה שהיה סיבוך כירורגי במהלך הניתוח של אותה אישה, ולאחר כמה ימים הכליה הוצאה מגופה. התורמת, הסתובבה בתחושת כאב והחמצה. הנה היא ביקשה לחולל טוב בעולם, והמציאות הכתה בפניה. לפעמים אנחנו עוברים משהו בחיים, שהוא מעל ומעבר לכוחנו לשאת לבד. האפשרות להתכנס לכבודה, במעמד טקסי, להיות עדות לסיפורה, ולשאת בעבורה כל אחת חלק מכובד המשא, אפשר לה, לקבל תמיכה ונחמה ולהיאסף על מנת להמשיך במסע חייה, כמו גם להפוך את טעם ההחמצה, להזדמנות עמוקה ועדינה להרבות טוב בעולם.
