בתרבויות קדומות, היה נהוג שאדם ששב ממסע, היה מכנס את השבט על מנת לספר את סיפור המסע. בתרבות של ימינו, ניתן לחצות יבשות בכמה שעות, וחיים שלמים שהיו ונבנו, מסתיימים במעברים חדים, לעיתים חדים מדי.
לא אחת לוקח הרבה זמן להתאקלם בתוך מציאות החיים החדשה. אם שבתם משליחות של כמה שנים בחו"ל, או שבתם מטיול ארוך, אם התמודדתם עם מחלה כלשהי וההתמודדות הזו הסתיימה, אבל אתם עוד נושאים בכם את אדוותיה. אולי זה הזמן, לכנס את השבט, ולמצוא דרך אישית וייחודית לספר את סיפור המסע.
כשאדם מספר את סיפור המסע שלו, במעגל עדות, הוא מעניק לעצמו אפשרות לרכך את המעברים. יש לו הזדמנות לאסוף את כל החלקים שאולי התפזרו בדרך, מה שמאפשר לו להיות יותר ויותר נוכח במציאות החיים שלו כעת, ובכך לחדש בו כוחות כדי לברוא מציאות חיים חדשה.
