כשפנו אלי לערוך טקס נשים לבנות ונשות משפחתה של ילדת בת המצווה, יחד עם קומץ חברותיה של הילדה ואימהותיהן, חשבתי לעצמי, מה כבר יש לי להציע לילדות בגיל הזה? ואז נזכרתי, כמה אבודה הייתי בגילאים האלו. תהיתי אם ניתן ליצור מרחב, שבו אימהות, דודות, סבתות, יוכלו להתכנס יחד כדי להעניק מחוכמתן, מאהבתן ומטובן לאותה נערה ולחברותיה לקראת מעבר שכזה. שאלתי שאלה פשוטה- "מה היית אומרת היום לילדה שהיית אז?" החכמה שנרקמה שם היתה מרגשת בעומקה. באורח פלא גם בנות 12 שחגגו בת מצווה רק חודשיים קודם, העניקו לאותה נערה מתבונתן.
ילדת בת מצווה, עומדת בפני מעבר, מילדה, לנערה, לאישה. כשהיא יושבת בתוך מעגל נשי שכזה, היא זוכה להשראה, לתקווה, להדרכה טובה מנשות השבט שלה, היא זוכה לברכתן ולאהבתן. מברכת ומאמינה שבנות שיוצאות כך לעבר מסע ההתבגרות שלהן, חשות עטופות מוזנות בטוחות ואהובות לאורך המסע.