כאשר אישה עוברת אובדן הריון או לידה שקטה, לא אחת הסביבה שלה יודעת שהיא בהריון, ולא תמיד יודעת איך להיות שם בעבורה עם האבדן. אין שבעה, אין דרך מקובלת לנחם, ישנם אנשים שמוצאים את המילים, אבל לא אחת אנשים סביב מתרחקים במבוכה. ההתרחקות הזו, לרוב מותירה את האישה ולעיתים גם את בן זוגה להתמודד עם האבדן והאבל תוך תחושת בדידות, ניכור והשתקה.
טקס אבל לאחר אבדן הריון או לידה שקטה, זו דרך ליצור מרחב, אפשרות לעשות מקום לסיפור האבדן האישי. זו הזדמנות לאפשר למשפחה, לחברים, כמו גם לחברי קהילה להיות שותפים ולשאת יחד עם האישה או עם בני הזוג, את כאב האובדן. בטקס זה, ניתן מקום לאישה לספר את הסיפור האישי והייחודי של האבדן שלה, במעגל של עדות, הכלה, תמיכה ונחמה. לעיתים האפשרות לגלות ולשמוע מעוד נשים שחוו אבדנים סביב לידות, יכולה להיות מנחמת עבור אותה אישה, שתגלה שהיא איננה לבד במסעה.
ישנן לא מעט נשים שבוחרות לעבור הפלה יזומה מבחירה, בין אם זה בלב שלם, או בשל נסיבות חיים אישיות, זוגיות, משפחתיות, קהילתיות או חברתיות שלא מאפשרות להמשיך את ההריון. מקובל לחשוב שאם אישה בחרה בהפלה יזומה, שאין לה צורך במרחב להתאבל. האפשרות לאפשר מרחב אבל גם עבור אישה שבחרה, הוא הזמנה להחזיק אמיתות מורכבות, ומציאויות שבהן יכולות להתקיים באותה נשימה בחירה ואבל, הקלה וכאב.
